דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ד׳ · ט״ז

וְאֶת־הַ֠סִּיר֠וֹת וְאֶת־הַיָּעִ֤ים וְאֶת־הַמִּזְלָגוֹת֙ וְאֶת־כׇּל־כְּלֵיהֶ֔ם עָשָׂ֞ה חוּרָ֥ם אָבִ֛יו לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה נְחֹ֖שֶׁת מָרֽוּק׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ואת הסירות וכו׳. עם שכבר נאמר למעלה אמר שוב לומר שהיו מנחשת מרוק:

כל כליהם. של חצרות בית ה׳:

חורם אביו. הראוי כאביו ותחסר כ״ף השמוש וכן ייטיב גהה (משלי יז) והראוי כגהה ור״ל חורם עשאם טובים ויפים כאביו כלומר כפי מה שהיה עושה אביו שהיה נודע לאומן גדול כמ״ש במ״א:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מרוק. זכה ובהירה כמו מרקו הרמחים (ירמיה מו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

עשה חורם אביו למלך שלמה. אחשוב שהוא חסר וא"ו והרצון בו עשה חורם ואביו למלך שלמה וזה כי אביו ג"כ היה בקיא בזאת המלאכה כאמרו בס' מלכים ואביו איש צורי חרש נחשת:

נחשת מרוק. ר"ל צרוף ונקי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל