וְאֶת־הַ֠סִּיר֠וֹת וְאֶת־הַיָּעִ֤ים וְאֶת־הַמִּזְלָגוֹת֙ וְאֶת־כׇּל־כְּלֵיהֶ֔ם עָשָׂ֞ה חוּרָ֥ם אָבִ֛יו לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה נְחֹ֖שֶׁת מָרֽוּק׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ואת הסירות וכו׳. עם שכבר נאמר למעלה אמר שוב לומר שהיו מנחשת מרוק:
כל כליהם. של חצרות בית ה׳:
חורם אביו. הראוי כאביו ותחסר כ״ף השמוש וכן ייטיב גהה (משלי יז) והראוי כגהה ור״ל חורם עשאם טובים ויפים כאביו כלומר כפי מה שהיה עושה אביו שהיה נודע לאומן גדול כמ״ש במ״א:
מרוק. זכה ובהירה כמו מרקו הרמחים (ירמיה מו):
עשה חורם אביו למלך שלמה. אחשוב שהוא חסר וא"ו והרצון בו עשה חורם ואביו למלך שלמה וזה כי אביו ג"כ היה בקיא בזאת המלאכה כאמרו בס' מלכים ואביו איש צורי חרש נחשת:
נחשת מרוק. ר"ל צרוף ונקי:
