דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ל״ה · כ״ד

וַיַּעֲבִירֻ֨הוּ עֲבָדָ֜יו מִן־הַמֶּרְכָּבָ֗ה וַֽיַּרְכִּיבֻ֘הוּ֮ עַ֣ל רֶ֣כֶב הַמִּשְׁנֶה֮ אֲשֶׁר־לוֹ֒ וַיּוֹלִיכֻ֙הוּ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וַיָּ֕מׇת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקִבְר֣וֹת אֲבֹתָ֑יו וְכׇל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מִֽתְאַבְּלִ֖ים עַל־יֹאשִׁיָּֽהוּ׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

על רכב המשנה. השניה ההולכת אצל מרכבתו הנוחה יותר לרכוב בה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויאמרו. שהקינה שאמר ירמיהו על יאשיהו, אמרו כל השרים והשרות אז, וכן עד היום נשארה קינה זו בין הקינות במגלות איכה, שקינת איכה יועם זהב נאמרה ע"ז, וישראל מקוננים אותה עם יתר הקינות שעל החורבן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל