מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18ויבשלו הפסח באש. ר״ל צלו אותו באש וזהו כמשפט:
והקדשים. בשר השלמים:
ויריצו. הוליכו במרוצה את הבשר לבני העם:
וַֽיְבַשְּׁל֥וּ הַפֶּ֛סַח בָּאֵ֖שׁ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהַקֳּדָשִׁ֣ים בִּשְּׁל֗וּ בַּסִּיר֤וֹת וּבַדְּוָדִים֙ וּבַצֵּ֣לָח֔וֹת וַיָּרִ֖יצוּ לְכׇל־בְּנֵ֥י הָעָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ויבשלו הפסח באש. ר״ל צלו אותו באש וזהו כמשפט:
והקדשים. בשר השלמים:
ויריצו. הוליכו במרוצה את הבשר לבני העם:
בסירות. קדרות:
ובדודים. מל׳ דוד ויורה:
ובצלחות. כעין קדרה וכן את הצלחת (מ״ב כא):
ויבשלו. כי היה צאן לפסח ובקר לחגיגה כנ"ל ז' ח' ט', ואת הפסח צלו באש והחגיגה בשלו במים:
ויבשלו הפסח באש כמשפט. למדנו מזה המקום שהצליה תקרא בשול ולזה אמרה התורה ובשל מבושל במים לפי שבאש גם כן יקרא בשול ר"ל הצליה:
והקדשים בשלו בסירות. הנה הבקר היה לשלמי חגיגת הפסח ואותם השלמים בשלו במים באלו הכלים שזכר: