דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ל״ד · כ״ח

הִנְנִ֨י אֹסִפְךָ֜ אֶל־אֲבֹתֶ֗יךָ וְנֶאֱסַפְתָּ֣ אֶל־קִבְרוֹתֶ֘יךָ֮ בְּשָׁלוֹם֒ וְלֹא־תִרְאֶ֣ינָה עֵינֶ֔יךָ בְּכֹל֙ הָרָעָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י מֵבִ֛יא עַל־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה וְעַל־יֹֽשְׁבָ֑יו וַיָּשִׁ֥יבוּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ דָּבָֽר׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אל קברותיך. ולא תקבר בארץ העמים:

בשלום. עם כי מת במלחמה מ״מ תחשב לו לשלום על כי לא ראה בהרעה הבאה על ישראל:

וישיבו. חלקיה וחבריו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

אוסיפך. ונאספת ענין הכנסה כמו ואין איש מאסף אותי (שופטים י״ט:י״ח):

מקור: ספריא · נחלת הכלל