מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18כל אשר נתן. ר״ל דבר המוטל עליהם ונתון בידם:
On Your Way
דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ל״ד · ט״ז
וַיָּבֵ֨א שָׁפָ֤ן אֶת־הַסֵּ֙פֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּ֨שֶׁב ע֧וֹד אֶת־הַמֶּ֛לֶךְ דָּבָ֖ר לֵאמֹ֑ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־נִתַּ֥ן בְּיַד־עֲבָדֶ֖יךָ הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ל״ד ט״ז נלמד כאן עם 2 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הט״ז בפרק ל״ד בדִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳, מתוך 33 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.
כל המפרשים
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19כל אשר ניתן. כי היו שני מיני כספים, הכסף של הנדרים ונדבות שהיה ביד חלקיה מכבר, והכסף שקבצו מערי יהודה שנתן בידם עתה, והשיב שמה שנתן ביד עבדך עתה מן הכסף המקובץ, הם עושים, ר"ל יעשו עתה להתיכו וליתנו לעושי המלאכה, אבל הכסף הנמצא בבית ה' מכבר, שהוא הכסף שהיה ביד הכ"ג מן הנדרים ונדבות שנתנו בבית המקדש, זה התיכו כבר ויתנוהו כבר לעושי המלאכה, עוד טרם שבאה ע"ז הפקודה מן המלך עשו זה מעצמם. ויתר הדברים התבארו בפירוש מלכים שם:
Malbim on II Chronicles -- Wikisource