וַיִּשְׁלַ֤ח יְהֹוָה֙ מַלְאָ֔ךְ וַיַּכְחֵ֞ד כׇּל־גִּבּ֥וֹר חַ֙יִל֙ וְנָגִ֣יד וְשָׂ֔ר בְּמַחֲנֵ֖ה מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיָּ֩שׇׁב֩ בְּבֹ֨שֶׁת פָּנִ֜ים לְאַרְצ֗וֹ וַיָּבֹא֙ בֵּ֣ית אֱלֹהָ֔יו (ומיציאו) [וּמִיצִיאֵ֣י] מֵעָ֔יו שָׁ֖ם הִפִּילֻ֥הוּ בֶחָֽרֶב׃

ומיציאי מעיו. בניו המיתו אותו בבית אלהיו כמ״ש במ״ב:

ויכחד. ענין כריתה כמו ותכחד מן הארץ (שמות ט):

ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור. ר"ל שלא נשארו שם מהמחנה אשר לו אחד מהשרים והסגנים ולא מהגבורים והנה מה שנשאר היו החלשים שלא היתה להם לא גבורה ולא שררה והנשארים היו מעטי מספר כמו שזכר ישעיה: