מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18נכלמו. על מה שאחרו להתקדש עד הנה ובעבורם עברו השנה:
ויביאו עלות. לרצות לה׳ על מה שאחרו להתקדש:
On Your Way
וַיִּשְׁחֲט֣וּ הַפֶּ֔סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֑י וְהַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֤ם נִכְלְמוּ֙ וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ וַיָּבִ֥יאוּ עֹל֖וֹת בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
נכלמו. על מה שאחרו להתקדש עד הנה ובעבורם עברו השנה:
ויביאו עלות. לרצות לה׳ על מה שאחרו להתקדש:
נכלמו. ענין בושה:
נכלמו. על שלא התקדשו תחלה, כמ"ש בפסוק ג':
והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו. ר"ל שהם נכלמו במה שהוצרכו לדחות הפסח חדש אחד על אשר לא התקדשו למדי כי כבר השיגם על זה בשת וכלימה ולזה נתקדשו עתה כולם והביאו עולות הבוקר לבית ה' קודם שחיטת הפסחים כי כן ראוי כי עולת הבוקר קודמת לכל קרבן: