דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ כ״ט · כ״ד

וַיִּשְׁחָטוּם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַֽיְחַטְּא֤וּ אֶת־דָּמָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְכַפֵּ֖ר עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י לְכׇל־יִשְׂרָאֵל֙ אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ הָעוֹלָ֖ה וְהַחַטָּֽאת׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ כ״ט כ״ד נלמד כאן עם 2 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הכ״ד בפרק כ״ט בדִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳, מתוך 36 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ויחטאו. מתן הדם הנתון באצבע קרוי חטוי וכן וחטאת על המזבח (שמות כ״ט:ל״ו):

כי לכל ישראל וכו׳. בעבור כל ישראל אמר המלך להקריבם:

העולה. הפרים והאילים והכבשים הביאו לעולה וצפירי העזים לחטאת:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויחטאו. כי חטאת טעון חיטוי על ד' קרנות, ולמ"ש שהיו כעין קרבן העלם דבר היה צריך חיטוי על מזבח הזהב, ועז"א לכפר על כל ישראל:

Malbim on II Chronicles -- Wikisource