דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ כ״ט · י״ט

וְאֵ֣ת כׇּל־הַכֵּלִ֗ים אֲשֶׁ֣ר הִזְנִ֩יחַ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֧ז בְּמַלְכוּת֛וֹ בְּמַעֲל֖וֹ הֵכַ֣נּוּ וְהִקְדָּ֑שְׁנוּ וְהִנָּ֕ם לִפְנֵ֖י מִזְבַּ֥ח יְהֹוָֽה׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הזניח. שעזב מהם עבודת המקום ושמש בהם לעבודת כוכבים:

במלכותו. בימי מלכותו:

במעלו. ברוב מעלו:

הכנו. טהרנו להיות מוכנים לעבודה הקדשנום לה׳ כבתחלה, ורז״ל אמרו שגנזום והקדישו אחרים תחתיהם כי נמאסו לגבוה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הזניח. ענין עזיבה כמו זנח ה׳ מזבחו (איכה ב):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

הכנו. שהכנו אחרים תחתיהם מפני שהשתמש בם לע"ז, והקדשנו אותם לגבוה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

אשר הזניח המלך אחז. ר"ל אשר הרחיק כי הוא הסיר זאת העבודה ובטלה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל