בָּנַ֕י עַתָּ֖ה אַל־תִּשָּׁל֑וּ כִּֽי־בָכֶ֞ם בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗ה לַעֲמֹ֤ד לְפָנָיו֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וְלִהְי֥וֹת ל֖וֹ מְשָׁרְתִ֥ים וּמַקְטִרִֽים׃ {פ}

אל תשלו. לא יהיה לכם שכחה ושגגה בדבר טהרת הבית:

כי בכם בחר וכו׳. אם כן מהראוי שתהיו זהירים בעבודת המקום:

תשלו. ענין שכחה ושגגה כמו על השל (ש״ב ו):

אל תשלו. מענין שגגה או שכחה

לשרתו. הם הלוים

משרתים ומקטירים. הם הכהנים:

בני עתה אל תשלו. הוא מענין הסרה כמו ונשל הברזל מן העץ (דברים י"ט ה') ונשל גוים רבים מפניך (שם ז' א') והרצון בו והחזיקו במלאכה אל תהיו מוסרים מהעבודה הנכבדת אשר נתן ה' יתברך לכם למנה כי בכם לבד בחר ה' לעמוד לפניו לשרתו או יהיה הרצון בזה אל תתעצלו ויהיה מענין שלוה ומנוחה וכאלו זרזם שישתדלו בזריזות ובמהירות במה שצוה אותם כדי שתשוב העבודה על ענינה: