וַיִּקְבֹּ֤ץ אֲמַצְיָ֙הוּ֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה וַיַּעֲמִידֵ֣ם לְבֵית־אָב֗וֹת לְשָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וּלְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֔וֹת לְכׇל־יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן וַֽיִּפְקְדֵ֗ם לְמִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וַיִּמְצָאֵ֗ם שְׁלֹשׁ־מֵא֨וֹת אֶ֤לֶף בָּחוּר֙ יוֹצֵ֣א צָבָ֔א אֹחֵ֖ז רֹ֥מַח וְצִנָּֽה׃

לבית אבות וכו׳. לכל בית אב לבד ולכל שר אלף ומאה עם אנשיו לבד:

וימצאם. תראה כי בימי יהושפט היו ארבעה פעמים ממספר הזה וגם בימי אסא היו כפלים, וע"כ שכר מאה אלף מישראל:

ויקבוץ אמציהו את יהודה ויעמידם לבית אבות וגו'. כבר קצר זכרון הרבה מזה הספור בספר מלכים:

וימצאם שלש מאות אלף בחור יוצא צבא. זה מעיר איך נמעטו להפליא מימי יהושפט עד היום ההוא: