וַיְהִ֣י ׀ בְּדַבְּר֣וֹ אֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַלְיוֹעֵ֤ץ לַמֶּ֙לֶךְ֙ נְתַנּ֔וּךָ חֲדַל־לְךָ֖ לָ֣מָּה יַכּ֑וּךָ וַיֶּחְדַּ֣ל הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יָעַ֤ץ אֱלֹהִים֙ לְהַשְׁחִיתֶ֔ךָ כִּֽי־עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וְלֹ֥א שָׁמַ֖עְתָּ לַעֲצָתִֽי׃ {פ}

הליועץ. וכי מי מינה אותך יועץ למלך:

חדל לך. מדברך אלה:

למה יכוך. מי מאנשי:

כי יעץ אלהים. יעץ את עצמו:

הליועץ. באשר לא אמר לו זה בשם ה' רק בדרך עצה, כעס עליו

ויאמר. אני לא אמרתי זאת מלבי, רק ידעתי בנבואה שיעץ אלהים להשחיתך, בעבור חטא זה שעשית זאת, לכן אמרתי לך דרך עצה שתעשה תשובה

ולא שמעת לעצתי. להסיר ממך חרון אף ה':

ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך. העיר בזה כי אחר שיראה הנביא שאם יוסיף להוכיחם יוסיפו על חטאתם פשע ויקומו להרגו הנה אינו מחויב לשנות להם דברי הנבואה ההיא בעצמה אחר שעשה שליחות ה' יתברך בה ולמדנו בזה שקצת העונות הם בצד שימנעו הבחירה מן האדם לשוב מהם וזה אמנם יהיה בעונות הגדולים מאד כי ה' יתברך ירצה שיגיע עליהם לחוטאים העונש הראוי: