וַיְהִ֣י ׀ לִתְקוּפַ֣ת הַשָּׁנָ֗ה עָלָ֣ה עָלָיו֮ חֵ֣יל אֲרָם֒ וַיָּבֹ֗אוּ אֶל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וַיַּשְׁחִ֛יתוּ אֶת־כׇּל־שָׂרֵ֥י הָעָ֖ם מֵעָ֑ם וְכׇל־שְׁלָלָ֥ם שִׁלְּח֖וּ לְמֶ֥לֶךְ דַּרְמָֽשֶׂק׃

לתקופת השנה. ר״ל כאשר הקיפה החמה לבא אל הנקודה ההיא בעצמה שעמדה בעת שנהרג:

מעם. ר״ל מן העם כי עזבו את העם והשחיתו את השרים לבד להראותם שבא בעונש על אשר השתחוו למלך:

ויהי. ולא נתאחר ענשם, כי תכף לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם, ומבואר במלכים (שם) כי קודם לזה רצה חזאל מלך ארם לעלות עליו ונתן כל אוצרותיו שיעלה מעליו, וע"ז הוכיחו זכריה שע"י עזבם את ה' לא יצליחו, ועזרא סיפר שלתקופת השנה עלה חיל ארם מעצמם בלא מלכם וישחיתו את כל שרי העם: