דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ כ׳ · כ״ה

וַיָּבֹ֨א יְהוֹשָׁפָ֣ט וְעַמּוֹ֮ לָבֹ֣ז אֶת־שְׁלָלָם֒ וַיִּמְצְאוּ֩ בָהֶ֨ם לָרֹ֜ב וּרְכ֤וּשׁ וּפְגָרִים֙ וּכְלֵ֣י חֲמֻד֔וֹת וַיְנַצְּל֥וּ לָהֶ֖ם לְאֵ֣ין מַשָּׂ֑א וַיִּהְי֞וּ יָמִ֧ים שְׁלוֹשָׁ֛ה בֹּזְזִ֥ים אֶת־הַשָּׁלָ֖ל כִּ֥י רַב־הֽוּא׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ופגרים. ר״ל מצאום פגרים מתים ואין מי מוחה מלקחת:

וינצלו להם. עשו המקום ריק לקחת הכל לעצמם:

לאין משא. עד שלא יוכלו לשאתם מגודל הרבוי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ורכוש. הוא שם כולל לזהב וכסף ומטלטלין:

וינצלו. ענין רקות כמו וינצלו את מצרים (שמות יב):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

רכוש. כסף וזהב

ופגרים. הלבושים בכלי חמודות

וינצלו. לא יכלו לקחת כל השלל, ונצלו והפרישו לאין משא, היינו דברים שאינם משא כבדה, ובכ"ז בזזו ימים שלשה יען שהיה השלל רב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל