מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18נתן ה׳ מארבים. נתן בלב אנשים לארוב עליהם ולהכות בהם:
וינגפו. הוכו מן האורבים ונחלשו:
On Your Way
דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ כ׳ · כ״ב
וּבְעֵת֩ הֵחֵ֨לּוּ בְרִנָּ֜ה וּתְהִלָּ֗ה נָתַ֣ן יְהֹוָ֣ה ׀ מְ֠אָֽרְבִ֠ים עַל־בְּנֵ֨י עַמּ֜וֹן מוֹאָ֧ב וְהַר־שֵׂעִ֛יר הַבָּאִ֥ים לִֽיהוּדָ֖ה וַיִּנָּגֵֽפוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ כ׳ כ״ב נלמד כאן עם 2 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הכ״ב בפרק כ׳ בדִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳, מתוך 37 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.
כל המפרשים
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19ובעת החלו ברנה. כמ"ש משוררים לה'
ותהלה. כמ"ש ומהללים
נתן ה' מארבים. הענין היה כך, כי באשר היו שם ג' אומות מפורדות, מואב ועמון ושעיר, שהם היו שונאים זל"ז רק שהתאחדו נגד ישראל, ונתן ה' בלב מואב שיחשב מחשבות להשמיד את עמון ושעיר שכניו, והתחבר בלאט עם בני שעיר להשחית את עמון, וז"ש שנתן ה' מארבים על בני עמון, שארב לו בערמה, ומי היו המארבים מואב והר שעיר, וינגפו. בני עמון, ואז אחר שראה מואב שנחלשו בני עמון, רצה להחליש גם את בני שעיר והשלים עם בני עמון הנותרים בתנאי שיעזרוהו נגד הר שעיר, ואז:
Malbim on II Chronicles -- Wikisource