וְהִנֵּ֣ה לַֽחֹטְבִ֣ים לְֽכֹרְתֵ֣י הָעֵצִ֡ים נָתַ֩תִּי֩ חִטִּ֨ים ׀ מַכּ֜וֹת לַעֲבָדֶ֗יךָ כֹּרִים֙ עֶשְׂרִ֣ים אֶ֔לֶף וּשְׂעֹרִ֕ים כֹּרִ֖ים עֶשְׂרִ֣ים אָ֑לֶף וְיַ֗יִן בַּתִּים֙ עֶשְׂרִ֣ים אֶ֔לֶף וְשֶׁ֕מֶן בַּתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים אָֽלֶף׃ {ס}

לחוטבים. ולתוספת ביאור אמר לכורתי העצים:

נתתי. כמו אתן:

מכות. כתות וטחון, או הוא מלשון נכת והוא תרגום של נשך ור״ל לנשוך בשיניהם ולאכלם ויהיה כמש״כ במ״א מכולת שהוא כמו מאכולת:

כורים. שם מדה של שלשים סאין:

בתים. בת היא מדת הלח מחזקת שלשה סאין:

והנה לחוטבים. במלכים נזכר ששלמה נתן לחירם עשרים אלף כור חטים מכולת לביתו ועשרים כור שמן כתית, וזה היה תמיד, וזאת לא העתיק עזרא כי ידענוהו משם, רק עזרא הוסיף מה שנתן לחוטבים בשכרם שנתן להם עשרים אלף כורים חטים

מכות. היינו חטים נדוכים במדוך לעשות מהם קמח, וגם להאומנים נתן שעורים ויין מה שלא נתן לחירם, אבל מה שנזכר במלכים זה נתן לחירם עצמו והיה נותן לו זה מדי שנה בשנה כמבואר שם, ולו נתן רק חטים ושמן לא יין ושעורים:

חטים מכות. ר"ל חטים טחונים גם והם חטין כתותין:

בתים עשרים אלף. בת היא שלש סאין כמו האיפה והנה בס' מלכים לא זכר מה שהיה נותן שלמה לעבדי חורם שנה בשנה אך זכר מה שהיה נותן שלמה לחורם ללחם ביתו בעבור מה שהיה עוזר לו בזאת המלאכה: