וְעַתָּ֕ה יְהִ֥י פַחַד־יְהֹוָ֖ה עֲלֵיכֶ֑ם שִׁמְר֣וּ וַעֲשׂ֔וּ כִּֽי־אֵ֞ין עִם־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ עַוְלָ֛ה וּמַשֹּׂ֥א פָנִ֖ים וּמִקַּח־שֹֽׁחַד׃

ועתה. הואיל והכל ידוע לפניו יהי פחדו עליכם:

שמרו ועשו. כתורה וכמצוה:

כי אין עם ה׳ וכו׳. אין חפצו במעשה העולה לעול את המשפט ולשאת פניו במשפט ולקחת שוחד ענש יענש עליהם:

ומשא פנים. נקרא כן על כי החייב מתבייש ונופלים פניו להטות כלפי הקרקע וכמ״ש ולמה נפלו פניך (בראשית ד׳:ו׳) והמסביר לו פנים הוא כאלו נושא הפנים שנפלו:

ועתה יהי פחד ה' עליכם. אחר שהוא הדיין והנידון

שמרו. במצות ל"ת, כמו (דברים טז, יט) לא תקח שוחד לא תכיר פנים

ועשו. במ"ע, כמו (ויקרא יט, טו) בצדק תשפוט וכדומה. ומבאר אחר שאתם דנים ונדונים עם ה' והוא עמכם בדבר משפט, אין עמו לא עולה וכו', כי הטיית המשפט יהיה או ע"י עולה, או ע"י שנושאים פנים לאחד מן הבע"ד, או שיקחו שוחד והוא לטובת הדיין ובצעו, וכ"ז לא יתכן עם ה' אחרי שהוא כנידון לא יתכן משוא פנים, והוא הדיין ולא יתכן מקח שוחד. והנשיאת פנים יגרום לרוב שוא"ת שלא יזדקקו לדין אלם, נגד זה אמר עשו, ומקח שוחד יגרום קום ועשה להטות הדין, נגד זה אמר שמרו: