כִּ֣י יְהֹוָ֗ה עֵינָ֞יו מְשֹׁטְט֤וֹת בְּכׇל־הָאָ֙רֶץ֙ לְ֠הִתְחַזֵּ֠ק עִם־לְבָבָ֥ם שָׁלֵ֛ם אֵלָ֖יו נִסְכַּ֣לְתָּ עַל־זֹ֑את כִּ֣י מֵעַ֔תָּה יֵ֥שׁ עִמְּךָ֖ מִלְחָמֽוֹת׃

עיניו משוטטות. ר״ל משגיח על כל:

להתחזק. לתת חוזק עם אשר לבבם שלם אליו לבטוח בו:

נסכלת. נעשית סכל בעבור זאת:

יש עמך מלחמות. ר״ל כבר מוכן מלחמות שילחמו עמך:

משוטטות. ענין הנעה והרחיפה ממקום למקום כמו שוטטו בחוצות ירושלים (ירמיהו ה׳:א׳):

נסכלת. מל׳ סכלות ושטות:

כי ה'. ר"ל ואם תאמר מפני מה הביא ה' שני המלכים עליך, משיב שזה היה בהשגחה, א] לנסותך אם לבבך שלם, ב] כדי שאם יהיה לבבך שלם אליו יחזק אותך להפיל לפניך גוים גדולים, וז"ש להתחזק עם לבבם שלם, ולכן נסכלת שלא הבנת זאת. באופן שעד עתה לא היה לך מלחמה, כי הם לא הביאם ה' למלחמה עליך רק להפילם תחתיך, רק מעתה שעזבך ה' בידי הטבע

יש עמך מלחמות. ותצטרך לזרוע בשר:

להתחזק עם לבבם שלם אליו. ר"ל אשר לבבם שלם אליו:

נסכלת על זאת כי מעתה יש עמך מלחמות. ר"ל ה' ית' השקיט ארצך תחלה ממלחמ' מפני בעתך בו וכאשר באו עליך מלחמות הצליחך בהם אך מעתה שלא בטחת בו יש עמך מלחמות ולא תהיה נעזר בהם מה' ית' כמו שהיית נעזר בו במה שקדם: