וַיִּקְבְּרֻ֣הוּ בְקִבְרֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר כָּרָה־לוֹ֮ בְּעִ֣יר דָּוִיד֒ וַיַּשְׁכִּיבֻ֗הוּ בַּמִּשְׁכָּב֙ אֲשֶׁ֤ר מִלֵּא֙ בְּשָׂמִ֣ים וּזְנִ֔ים מְרֻקָּחִ֖ים בְּמִרְקַ֣חַת מַעֲשֶׂ֑ה וַיִּשְׂרְפוּ־ל֥וֹ שְׂרֵפָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה עַד־לִמְאֹֽד׃ {פ}

אשר כרה לו. חפר לעצמו בחייו:

מרקחים במרקחת מעשה. מעורבבים במעשה מרקחת ר״ל בערבוב בשמים מעשה רוקח:

וישרפו לו. מטתו וכלי תשמישו כי כן הדרך לשרוף על המלכים כמ״ש ובמשרפות אבותיך המלכים (ירמיה ל״ד):

כרה. חפר כמו בור כרה (תהילים ז׳:ט״ז):

וזנים. ר״ל מינים הרבה כי מהעוף למינהו (בראשית ז׳:י״ד) ת״א לזנוהי:

מרקחים. ענין ערבוב הבשמים וכן אשר ירקח כמוהו (שמות ל׳:ל״ג):

במרקחות. כן יקרא שם האומנות והאומן נקרא רוקח:

וזנים מרוקחים. ר"ל מינים מרוקחים: