דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ט״ז · י״ב

וַיֶּחֱלֶ֣א אָסָ֡א בִּשְׁנַת֩ שְׁלוֹשִׁ֨ים וָתֵ֤שַׁע לְמַלְכוּתוֹ֙ בְּרַגְלָ֔יו עַד־לְמַ֖עְלָה חׇלְי֑וֹ וְגַם־בְּחׇלְיוֹ֙ לֹא־דָרַ֣שׁ אֶת־יְהֹוָ֔ה כִּ֖י בָּרֹפְאִֽים׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ט״ז י״ב נלמד כאן עם 2 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הי״ב בפרק ט״ז בדִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳, מתוך 14 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

עד למעלה חליו. חולי רגליו נתגברה ועלתה עד למעלה לקדקדו:

לא דרש. להתפלל אל ה׳:

כי ברופאים. שם בטחונו ברופאים לבדם:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

עד למעלה. החולי עלתה מן הרגלים אל חלקי הגוף העליונים

וגם. ר"ל גם בזה חטא שסמך עצמו על אמצעיים טבעיים שזה מורה שלא היה בטחונו שלם:

Malbim on II Chronicles -- Wikisource