דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ט״ו · ג׳

וְיָמִ֥ים רַבִּ֖ים לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְלֹ֣א ׀ אֱלֹהֵ֣י אֱמֶ֗ת וּלְלֹ֛א כֹּהֵ֥ן מוֹרֶ֖ה וּלְלֹ֥א תוֹרָֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ט״ו ג׳ נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הג׳ בפרק ט״ו בדִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳, מתוך 19 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ימים רבים. הנה יהיו ימי׳ רבי׳ לישראל שיעבדו ללא אלהי אמת והם בימי אחז ומנשה והדומים:

וללא כהן מורה. על הכהן להורות דרכי ה׳ כמ״ש יורו משפטיך וכו׳ (דברים לב) ואמר שהם ישאלו דבר ללא כהן הראוי להורות כ״א מאשר יבחרו הם כנביאי הבעל והדומים:

וללא תורה. לא יחפצו בתורת ה׳ אבל יחפצו ללא תורה והם דברי כהני עבודת כוכבים:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מורה. מלמד:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ימים רבים. חלפו לישראל

ללא אלהי אמת. ר"ל כי ההשגה תהיה, א] ע"י הערת השכל, שיכירו את אלהי אמת מצד דרשם האמתיות והשיגם אותם, ואז יכירו את ה' וידבקו בעבודתו מצד עיון השכל. ב] ע"י הערת התורה, שתלמד דעת איך יעבדו את ה' ותיעד בגמול ועונש לעובד ולממרה, כמ"ש בחוה"ל (שער העבודה) בהבדל שני ההערות האלה. והערה התוריית תהיה או ע"י המורים, או ע"י הלימוד בספר התורה. והנה בימים הרבים שחלפו, היו אצלם ללא, ר"ל לאין ואפס, אלהי אמת. וכן היה אצלם כהן מורה ללא ואין, וכן התורה היתה אצלם ללא, עד שלא דרשו את ה' לא מצד הערת השכל ולא מצד ההערה התוריית. והגם שזה נמשך ימים רבים, מ"מ:

Malbim on II Chronicles -- Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

והנה נמשך לישראל ימים רבים שיהיו ללא אלהי אמת. אבל יעבדו ע"ז ולא נמצא להם כהן מורה התורה אליהם ולזה נהיה ללא תורה כי הכהנים הם אשר יורו משפטי ה' יתברך ליעקב ותורתו לישראל וכאשר שב ישראל בצר לו אצל ה' יתברך ובקשו אותו וזעקו לו נמצא להם וזה היה בימי השופטים שנמצא זה בהם פעמים רבות:

On Your Way