דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ י״ד · י״ב

וַיִּרְדְּפֵ֨ם אָסָ֜א וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־עִמּוֹ֮ עַד־לִגְרָר֒ וַיִּפֹּ֤ל מִכּוּשִׁים֙ לְאֵ֣ין לָהֶ֣ם מִֽחְיָ֔ה כִּֽי־נִשְׁבְּר֥וּ לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וְלִפְנֵ֣י מַחֲנֵ֑הוּ וַיִּשְׂא֥וּ שָׁלָ֖ל הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ י״ד י״ב נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הי״ב בפרק י״ד בדִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳, מתוך 14 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

לאין להם מחיה. עד לא נשאר להם חיות:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

וישאו. ולקחו:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויפול. גם אחר שנסו נפלו מהם רבים

לאין להם מחיה. מצד שלא היה להם חיות ללכת, כי נטל החיות מהם יען שנשברו כבר לפני ה' ולא היה בהם מחיה וכח, ועי"כ נשאו שלל הרבה מאד, כי לא היה להם עסק להרוג את האויב שנפל מעצמו, רק לקחת השלל של המלחמה שהפיל ה' לפניהם. ויש הבדל בין בזה ובין שלל (כמ"ש ישעיה סי' ח), שהשלל הוא הנשאר מעצמו בנפול בעליו במלחמה, ומספר שלא הוצרכו לבוז כי הכל היה שלל, שנעשה מעצמו:

Malbim on II Chronicles -- Wikisource