וַיָּ֩בֶן֩ וַיִּפְרֹ֨ץ מִכׇּל־בָּנָ֜יו לְֽכׇל־אַרְצ֧וֹת יְהוּדָ֣ה וּבִנְיָמִ֗ן לְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמְּצֻר֔וֹת וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם הַמָּז֖וֹן לָרֹ֑ב וַיִּשְׁאַ֖ל הֲמ֥וֹן נָשִֽׁים׃

ויבן. הבין בדבר מרד ופחד ממנו ולזה התחזק במה שפזר את כל בניו לכל ארצות יהודה ובנימין לכל ערי המבצר לשמרו מן המרד:

לרוב. לבל יצטרכו לשאול מאת העם:

וישאל המון נשים. להשיאם לפניו למען יתחזק במלוכה בעזר אבות הנשים:

ויפרץ. ענין התחזקות כמו מה פרצת (בראשית לח):

המון. ענין רבוי:

ויבן. ובאשר ירא שיתר בניו יעמדו נגד אביה בפרט אחר מותו, הבין לתקן זאת, במה שהפריץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימין, שנתן לכל אחד איזה שררות על ארץ מיוחדת, וכן הפקידם על ערי המצורות ויתן להם רוב מזון, וישאל לצרכם המון נשים, באופן שכ"א היה מתעסק בתפקודתו ושמח בחלקו וטרוד בהנהגת נשיו וביתו ולא יתעוררו על המלוכה. וגם יל"פ שמ"ש ויבן מוסב על אביה, שאביה הבין תיכף ויפרוץ מכל בני רחבעם לכל ארצות יהודה (הלמ"ד במקום ב'), שהתגבר בכל ארצות יהודה ובכל ערי המצורות והכין מזון לרוב בערי המצורות, באופן שהחזיק תיכף בהנהגת המדינה עד שראו שהוא יהיה המולך, וישאל תיכף המון נשים בידעו כי הוא ימלוך: