מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18את מגרשיהם. שהיו להם בארץ עשרת השבטים:
כי הזניחם. הכריחם לעזוב עבודת המקום מלכהן לה׳ ולא נתנם ללכת לבה״מ ולזה עזבו את מגרשיהם והלכו ליהודה:
On Your Way
כִּֽי־עָזְב֣וּ הַלְוִיִּ֗ם אֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם֙ וַאֲחֻזָּתָ֔ם וַיֵּלְכ֥וּ לִֽיהוּדָ֖ה וְלִירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּֽי־הִזְנִיחָ֤ם יָֽרׇבְעָם֙ וּבָנָ֔יו מִכַּהֵ֖ן לַיהֹוָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
את מגרשיהם. שהיו להם בארץ עשרת השבטים:
כי הזניחם. הכריחם לעזוב עבודת המקום מלכהן לה׳ ולא נתנם ללכת לבה״מ ולזה עזבו את מגרשיהם והלכו ליהודה:
הזניחם. ענין עזיבה כמו זנח ה׳ מזבחו (איכה ב):
כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן. ר"ל כי מפני שעשה כהני במות מקצת העם אשר לא היו מבני לוי עשק מהכהנים והלוים מתנותיהם והוצרכו ללכת למלכות רחבעם לקחת מהמתנות שם חלקם: