וּבְכׇל־עִ֤יר וָעִיר֙ צִנּ֣וֹת וּרְמָחִ֔ים וַֽיְחַזְּקֵ֖ם לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־ל֖וֹ יְהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִֽן׃ {ס}

להרבה מאד. בהרבה מיני חוזק:

ויהי לו וגו׳. ולא עלה עליו מלך ישראל ללקחם מאתו בעבור חוזק הערים:

צנות. מל׳ צנה והוא מכלי מלחמה:

ורמחים. כעין חנית:

ובכל. ה] שגם בערים הבלתי בצורות נתן שם כלי נשק ויחזקם. עתה יספר איך התחזק גם מצד העם, א] ויהי לו יהודה ובנימין, שהם היו כולם לו, משא"כ ירבעם שעזבוהו מקצת עמו והלכו לחזק מלכות רחבעם. זאת שנית: