דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ א׳ · י״ז

ויעלו ויוציאו ממצרים. ר״ל אבל למצרים לא שלח סוחרים כי אנשי מצרים עצמם היו מעלים ומוציאים לו מרכבה שהם ד׳ סוסים בעבור שש מאות שקל כסף כי כן היה המקח קצוב ביניהם:

וסוס בחמשים ומאה. ומזה נשמע שהמרכבה הם ד׳ סוסים:

וכן לכל מלכי החתים. גם להם מכרו אנשי מצרים במקח הקצוב הזה עם שהיו קרובים להם ולא היה להם מרחק רב להוליך הסוסים:

בידם יוציאו. אנשי מצרים עצמם הוציאו הסוסים בידם להביאם למקום הקונה אותם או שעל מלכי החתים וכו׳ יאמר שהם יוציאום בידם ור״ל עם שגם הם נתנו ערך קצבת שלמה מ״מ בהבאה למקומם לא הי׳ לשם יפוי הכח כשלמה:

ומוצא הסוסים. גם זה נאמר במלכים שלא במקומו, כי זה היה בתחלה בעת שלא היה לו רק אלף וד' מאות רכב, אבל אח"כ לא הספיקו לו סוסי מצרים, וע"כ כתבו עזרא כאן שמדבר בתחלת מלכותו, ולקמן כשכתב שהיה לו ארבעת אלפים אוריות סוסים כתב ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל הארצות

ומקוה. הוא מקום שמגדלים שם הסוסים המובחרים, ונקוים לשם סוסים רבים. ומפרש כי סוחרי המלך יקחו מקוה במחיר, שלא קנו סוסים לאחדים רק קנו כל המקוה והאוסף של הסוסים, וכל הנולדים שם היו של סוחרי שלמה, ועי"כ היה בידם להעלות את המקח, ועי"כ ויעלו, ר"ל שהעלו את המחיר. ושם כתיב ותעלה, ופי' שהסוחרים העלו את המקח: