דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ט׳ · ל״ה

וּבְגִבְע֛וֹן יָשְׁב֥וּ אֲבִי־גִבְע֖וֹן (יעואל) [יְעִיאֵ֑ל] וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ מַעֲכָֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ובגבעון ישבו. כל הפרשה ההיא כתובה למעלה בהזכירו מי מבנימין ישב בירושלים ומי בגבעון והולך ומספר הכהנים והלוים היושבים בירושלים ועתה על כי בא לספר ממלכות דוד הבאה אחרי מות שאול לזה התחיל לספר שוב מהתחלת יחוס שאול אבי גבעון. שר של גבעון ושמו יעיאל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ובגבעון ישבו. זה כבר נזכר למעלה סימן ח', ושם פירשנו, ולא נודע מדוע חזר זה שנית, ומדוע לא העתיק פה רק עד אצל, ולמעלה כתב גם בני עשק אחיו, ועז"א (פסחים סב ב) שמאצל לאצל היו להם ד' מאות גמלי טעונים מדרשות. ויתר השנוים שבין פה ולמעלה, התבאר למעלה, וא"צ לכפול הדברים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ובגבעון שבו וגו'. ידמה שגם זה היה בימי נחמיה ולזה אמר בסוף ואף הם נגד אחיהם ישבו בירושלים עם אחיהם. ר"ל שכנגד מה שעשו אחיהם שעשירית העם ישבו בירושלים (נחמיה ז') כן עשו יושבי גבעון שהבדילו מהם העשירית להתנדב לשבת בירושלים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל