דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ו׳ · מ״ה

וּמִמַּטֵּ֣ה בִנְיָמִ֗ן אֶת־גֶּ֤בַע וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֙יהָ֙ וְאֶת־עָלֶ֣מֶת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־עֲנָת֖וֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ כׇּל־עָרֵיהֶ֛ם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עִ֖יר בְּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶֽם׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

וממטה בנימין. ואלו הנזכרים למעלה היו מבני יהודה ומבני שמעון:

שלש עשרה. אינם מנויין כאן כ״א י״א והשנים כלולים בהמגרשים וביהושע הזכיר כולם בשמם וקצתם בשינויי השמות ובשתיהן נקראו במשפחותיהם. הנחלקים בין משפחות הכהנים וכל משפחה ישבה לבדה ולא מעורבבים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

גבע. וביהושע חשב גבע וגבעון, והגם שנשמטו פה בא החשבון מכוון ערים שלש עשרה, וי"ל שבעת שנכתבה מגלה דכאן היו הערים האלה חרבות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

עלמת. הוא הנקרא עלמון כס' יהושע (שם יח):

מקור: ספריא · נחלת הכלל