דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ו׳ · ט״ז

ואלה. הם הנאמרים למטה:

על ידי שיר. ר״ל לשורר בבית ה׳:

ממנוח הארון. מיום שבת הארון בירושלים כי לא זזו משם כאשר מקודם שהיה מתהלך ממקום למקום:

ואלה. הנזכר מן פסוק י"ח עד ל"ג

על ידי שיר. שיהיו ממונים על השיר

ממנוח הארון. מעת שנח הארון באהל אשר נטה לו דוד, כמ"ש לקמן סי' ט"ו ט"ז:

ממנוח הארון. ר"ל כי כאשר יהיה שם בית ה' שיהיה נח בו הארון כמשפט יהיו שם משוררים וקודם זה התקין דוד שיהיו משרתים בשיר לפני משכן אהל מועד שהיה בגבעון או יהיה הרצון בזה שזה הענין תקן דוד מעת שהניח הארון באהל אשר הכין לו וזה היה בעת אשר הוציא אותו מבית עובד אדום כמו שיזכר אחר זה והפירוש האחרון הוא היותר נכון. והנה המשורר שהיה מבני קהת היה באמצע כי עבודת בני קהת היתה היותר נכבדת ולימינו היה אשר מבני גרשון שהיתה עבודתו יותר נכבדת מעבודת בני מררי ולשמאלו היה אשר מבני מררי. ולמדנו מזה כי הגדול ראוי שיהיה באמצע ולימינו מי שהוא אחריו בגדולה ולשמאלו השלישי לו בגדולה: