דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ו׳ · ט״ז

וְאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר הֶעֱמִ֥יד דָּוִ֛יד עַל־יְדֵי־שִׁ֖יר בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה מִמְּנ֖וֹחַ הָאָרֽוֹן׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ואלה. הם הנאמרים למטה:

על ידי שיר. ר״ל לשורר בבית ה׳:

ממנוח הארון. מיום שבת הארון בירושלים כי לא זזו משם כאשר מקודם שהיה מתהלך ממקום למקום:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ואלה. הנזכר מן פסוק י"ח עד ל"ג

על ידי שיר. שיהיו ממונים על השיר

ממנוח הארון. מעת שנח הארון באהל אשר נטה לו דוד, כמ"ש לקמן סי' ט"ו ט"ז:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ממנוח הארון. ר"ל כי כאשר יהיה שם בית ה' שיהיה נח בו הארון כמשפט יהיו שם משוררים וקודם זה התקין דוד שיהיו משרתים בשיר לפני משכן אהל מועד שהיה בגבעון או יהיה הרצון בזה שזה הענין תקן דוד מעת שהניח הארון באהל אשר הכין לו וזה היה בעת אשר הוציא אותו מבית עובד אדום כמו שיזכר אחר זה והפירוש האחרון הוא היותר נכון. והנה המשורר שהיה מבני קהת היה באמצע כי עבודת בני קהת היתה היותר נכבדת ולימינו היה אשר מבני גרשון שהיתה עבודתו יותר נכבדת מעבודת בני מררי ולשמאלו היה אשר מבני מררי. ולמדנו מזה כי הגדול ראוי שיהיה באמצע ולימינו מי שהוא אחריו בגדולה ולשמאלו השלישי לו בגדולה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל