דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ה׳ · כ״ו

ונהר גוזן. סמוך לנהר גוזן:

עד היום הזה. רצה לומר והנה עודם שם כי לא חזרו בבנין בית השני:

ויער. מל׳ התעוררות:

רוח פול. רצון פול:

ויער את רוח פול. פול בא עליהם בימי מנחם בן גד (מ"ב טו, יט), ולא נזכר שם שהגלה את ישראל, ותגלת פלנסר (או תגלת פלאסר) בא בימי פקח ויקח את עיון וכו' ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה (שם שם כ), וממ"ש את הגלעד משמע שהגלה את היושבים בעבר הירדן ביחד עם זבולון ונפתלי, וממ"ש (ישעיה ח, כג) כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי וכו' דרך הים עבר הירדן גליל הגוים, משמע שתחלה הגלה זבולון ונפתלי שישבו בצד הים, ואח"כ עבר הירדן, ואח"כ גליל הגוים כולו בגלות האחרון שהיה בימי הושע בן אלה, וכ"ה בסדר עולם, וכן מפורש אצלי בפירושי שם. ובמדרש איכה רבתי (פתיחתא, ה) כיצד גלו, רבי אומר שבט ראובן גלו תחלה, ר"נ אמר זבולון ונפתלי גלו תחלה, והכתוב שבכאן מורה כדעת רבי, דהא פול קודם לתגלת. אולם ממ"ש את רוח פול ואת רוח תגלת, משמע שגלות השבטים שבעבר הירדן היה ע"י שניהם, ובזה יתקיימו שני הדעות, שקצת מהם הגלה פול בעת שבא בימי מנחם בן גדי, וקצת מהם הגלה תגלת בימי פקח בעת שהגלה את זבולון ונפתלי או אח"כ. ומשמע ששבט ראובן וקצת גד גלו ע"י פול ואלה הנותרים מבני גד וחצי מנשה שישבו בגלעד גלו אח"ז, שעז"א שתגלת פלאסר לקח את הגלעד, ובזה יתפרש מ"ש (בפסוק כג) ובני חצי מנשה ישבו בארץ, ר"ל שהם נשארו יושבים אף אחר שגלו ראובן וקצת גד, נשארו ורבו בארץ עד בא תגלת שהגלה את הגלעד. ומ"ש חז"ל בערכין (לב ב) שמשגלו ראובן וגד בטלו היובלות, כי ראובן וקצת גד גלו בראשונה בימי פול, ולא היו כל יושביה עליה

עד היום הזה. שלא שבו מן הגולה בימי עזרא:

את רוח פול מלך אשור. הוא תלגת פלנאסר שזכר במה שקדם והוא סנחריב ועוד היו לו שמות אחרים:

והרא ונהר גוזן. הנה השאר מעשרת השבטים גלו גם כן לאלו המקומות אלא שתמורת הכא היו שם ערי מדי: