וְכׇל־חַצְרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֧ר סְבִיב֛וֹת הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה עַד־בָּ֑עַל {ס} זֹ֚את מֽוֹשְׁבֹתָ֔ם וְהִתְיַחְשָׂ֖ם לָהֶֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
הערים האלה. הם עיטם וכו׳:
עד בעל. החצרות המגיעות עד בעל:
זאת. המחוז הזאת נשארה להם לשבת בה:
והתיחשם להם. המקומות האלה נשארו מיוחסות לבני שמעון (ועם כי עיקר שם יחוס הונח על גלוי משפחת האיש לדעת מבני מי הוא הנה הושאל על הגלות העיר לדעת של מי הוא וכן על הגלות האיש לדעת מאיזה עם הוא או מאיזה מקום וכן קראו המדקדקים להיו״ד של מצרי ואדומי, יו״ד היחס):
זאת מושבותם והתיחשם להם. ר"ל שראשי המשפחות התיחשו אחר הערים, שכל משפחה בחרה עיר מיוחדת למושבה והתיחסה אחר העיר ההוא, כמו אשחור אבי תקוע, מישע אבי זיף, שובל אבי קרית יערים ודומיהם:
