מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18ששה. אינם אלא חמשה אלא אשתו היתה מעוברת וראה ברה״ק שתלד בן זכר ודוגמתו נאמר בני ידותון וכו׳ ששה (לקמן כה) ואינו חושב כ״א חמשה, או שהוא חוזר על שכניה לומר לשכניה נולדו ששה וחושב הבן עם בני הבן:
On Your Way
דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ג׳ · כ״ב
וּבְנֵ֥י שְׁכַנְיָ֖ה שְׁמַֽעְיָ֑ה וּבְנֵ֣י שְׁמַֽעְיָ֗ה חַטּ֡וּשׁ וְ֠יִגְאָ֠ל וּבָרִ֧יחַ וּנְעַרְיָ֛ה וְשָׁפָ֖ט שִׁשָּֽׁה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ג׳ כ״ב נלמד כאן עם 2 מפרשים קלאסיים: מצודת דוד, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הכ״ב בפרק ג׳ בדִּבְרֵי הַיָּמִים א׳, מתוך 24 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.
כל המפרשים
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19ובני שכניה שמעיה ובני שמעיה. בני שמעיה נתגדלו אצל שכניה אבי אביהם ונחשבו לו כבניו, וחשבם עם שמעיה אביהם לששה בנים, ועז"א ששה וחשב רק חמשה:
Malbim on I Chronicles -- Wikisource