דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ג׳ · י״ז

וּבְנֵי֙ יְכׇנְיָ֣ה אַסִּ֔ר שְׁאַלְתִּיאֵ֖ל בְּנֽוֹ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ובני יכניה. מלבד צדקיהו הנזכר:

שאלתיאל בנו. בן אסר היה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ובני יכניה. חז"ל פי' שנגזר עליו להיות ערירי (ירמיה כב, ל), ועל ידי תשובה נתבטלה הגזרה. ולמה שפירשתי שם, היה הגזרה שלא ימלוך איש מבניו, לא שיהיה ערירי ממש, וגזרה זו נתבטלה, כי זרובבל עלה לגדולה אח"כ מצד אבותיו, והיה מושל ביהודה, הפך ממה שכתבו עליו שלא יצלח מזרעו איש מושל עוד ביהודה, עי"ש

ובני יכניה אסיר. י"מ שאסיר תואר ליכניה שהיה אסור בבית האסירים, ושם הוליד הבנים האלה. ודעת חז"ל שפירשו אסיר ושאלתיאל בנו, והי"ל שני בנים, ומלכירם ופדיה הם בני שאלתיאל. וגם יל"פ שכל הנחשבים הם בני יכניה, ועי' בסמוך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ובני יכניה אסר שאלתיאל בנו. אחשוב שהרצון בזה כי אסר היה בן יכניה ושאלתיאל היה בן אסר ומה שאמר ומלכירם ופדיה וגו' הם כלם בני שאלתיאל ולפי שזרובבל היה בן פדיה שהוא בן שאלתיאל אמר בזרובבל שהוא בן שאלתיאל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל