וְאֵ֤לֶּה הָיוּ֙ בְּנֵ֣י דָוִ֔יד אֲשֶׁ֥ר נוֹלַד־ל֖וֹ בְּחֶבְר֑וֹן הַבְּכ֣וֹר ׀ אַמְנֹ֗ן לַאֲחִינֹ֙עַם֙ הַיִּזְרְעֵאלִ֔ית שֵׁנִי֙ דָּנִיֵּ֔אל לַאֲבִיגַ֖יִל הַֽכַּרְמְלִֽית׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
שני דניאל לאביגיל. ובשמואל (שמואל ב ג׳:ג׳) כתוב והשני כלאב לאביגיל ובמדרש ויכלו מפרש לפי שדוד נשא אביגיל אחר מיתת נבל והיו חושדין אותו הבן שהוא של נבל לכך קראו דוד שמות שנים כלאב ודניאל דניאל דני אל כלאב שהיה דומה כולו לאב:
דניאל. הוא כלאב האמור (בב״ש):
ואלה היו בני דויד. חוזר למה שהפסיק (למעלה ב) ביחוס רם אצל דוד, וחושב בני דוד ויחוסם
שני דניאל, ובש"ב (ג, ג) ומשנהו כלאב, ושם הבאתי בשם המדרש שמפני שלצני הדור היו אומרים שהוא מנבל, היה קלסתר פניו כאביו ונקרא כלו אב, ומזה מבואר שחדשי הבחנה הוא גזרה דרבנן, ואז לא נגזרה הגזרה, ודוד נשאה תיכף אחר עבור ימי האבל וספירת ז' נקיים וילדה, והיו קוראים לו כלב, כי נבל היה כלבי ממשפחת כלב (ש"א כה, ג), נגד זה קראו כלאב בא', ושמו העצמי היה דניאל. וי"ל שלכן התנשא אדוניה למלוך אף שדניאל נולד קודם לו, כי היו מליזים על דניאל שהוא ספק אם הוא בנו של דוד או של נבל. ולדעת חז"ל ברכות (ד ב), י"ל שהיה עוסק בתורה תמיד ולא רצה למלוך:
