וּלְמִזְבַּ֧ח הַקְּטֹ֛רֶת זָהָ֥ב מְזֻקָּ֖ק בַּמִּשְׁקָ֑ל וּלְתַבְנִ֣ית הַמֶּרְכָּבָ֗ה הַכְּרוּבִ֤ים זָהָב֙ לְפֹ֣רְשִׂ֔ים וְסֹכְכִ֖ים עַל־אֲר֥וֹן בְּרִית־יְהֹוָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ולמזבח. את המזבח שהיה מזהב מזוקק מסר לו כמה יהיה משקלו:
ולתבנית המרכבה. וחוזר ומפרש שהם הכרובים שעמדו בארץ להיות פורשים כנפיהם לסכך על הארון והיו דומים למעשה חיות המרכבה אשר פני אדם להנה כי גם אל הכרובים היה פני תינוק:
מזוקק. ענין צרוף כמו מזוקק שבעתים (תהלים יב):
ולתבנית. שהכרובים היו ציור למרכבת ה' ושכינת עזו כמו שראה יחזקאל
לפורשים. כמ"ש (שמות כה, כ) והיו הכרובים פורשי כנפים סוככים בכנפיהם:
ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים. רמז בזה אל שני הכרובים שעשה שלמה שהיה עשר אמות קומתם והיה חמש אמות כנף כל כרוב מהם באופן שהיו עשרים אמה מקצות כנפי האחד לקצות כנפי השני וקרא זה תבנית המרכבה כי זה כאלו היה מעיר על ענין רכיבת ה' ית' על אלו הכרובים ורכיבתם על מה שתחתיהם כמו שיתבאר מדברינו בדברי התורה ובס' מלכים:
