וַיַּפִּ֩ילוּ֩ גַם־הֵ֨ם גּוֹרָל֜וֹת לְעֻמַּ֣ת ׀ אֲחֵיהֶ֣ם בְּנֵי־אַהֲרֹ֗ן לִפְנֵ֨י דָוִ֤יד הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְצָד֣וֹק וַאֲחִימֶ֔לֶךְ וְרָאשֵׁי֙ הָאָב֔וֹת לַכֹּהֲנִ֖ים וְלַלְוִיִּ֑ם אָב֣וֹת הָרֹ֔אשׁ לְעֻמַּ֖ת אָחִ֥יו הַקָּטָֽן׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
גורלות. מי ישמש ראשון ועבודתם היה לשורר בפה:
לעומת אחיהם. ר״ל כמו אחיהם ובני אהרן ודומה להם בדבר הגורל:
אבות הראש וכו׳. הראש מכל בני בתי האבות היה נקרא בשמו אבות ולזה אמר עם שאבות הזה היה הראש לכולם עכ״ז היה מונח בגורל לעומת אחיו הקטן מכולם ולא הועיל לו מעלתו להקדים ראשון את בית האב שלו:
ויפילו לעומת אחיהם. כל משמרת לויה עם איזה משמרות כהונה ישמש ביחד לשרתו
אבות הראש. ר"ל שבגורל היה שוה הגדול והקטן, ולא היה שום ראשיית לאחד על חברו:
ויפילו גם הם גורלות וגו'. ר"ל שכבר נחלקו גם כן הלוים לעשרים וארבעה מחלקות כדי שתשרת כל אחת מהם בשבוע שלם באופן הנזכר במה שקדם מעבודת הכהנים:
אבות הראש לעומת אחיו הקטן. ר"ל שאבות כל דאש היו שבעה לשרת כל אחד מהם ביומו וזה היה גם כן במחלוקת הלוים עד שכמו שהיתה מחלוקת לוים לעומת מחלוקת ידועה מהכהנים כן היה כל אב מהלוים לעומת האב הידוע ממחלוקת הכהנים בשבוע ההוא והנה קראו הקטן לפי שראש כית אב הוא קטן מראש כל המחלוקת:
