אִם־שָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים רָעָ֗ב וְאִם־שְׁלֹשָׁ֨ה חֳדָשִׁ֜ים נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵֽי־צָרֶ֘יךָ֮ וְחֶ֣רֶב אוֹיְבֶ֣יךָ ׀ לְמַשֶּׂ֒גֶת֒ וְאִם־שְׁלֹ֣שֶׁת יָ֠מִ֠ים חֶ֣רֶב יְהֹוָ֤ה וְדֶ֙בֶר֙ בָּאָ֔רֶץ וּמַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה מַשְׁחִ֖ית בְּכׇל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה רְאֵ֔ה מָה־אָשִׁ֥יב אֶת־שֹׁלְחִ֖י דָּבָֽר׃ {ס}

אם שלוש שנים רעב. חמור הנגף הבאה בעבור המנין מבלי כופר:

למשגת. להיות משגת אותך:

שלשת ימים חרב ה׳. ר״ל יקל בדבר להיות זמן מוגבל ובהשגחת המקום:

ודבר וכו׳. כפל הדבר פעמים ושלש במ״ש כדרך המקרא:

ראה. בראיית הלב ובהבנתה:

את שלחי. הוא המקום ב״ה:

נספה. ענין כליון כמו אסף אסיפם (ירמיה ח):

אם שלש שנים רעב. ובשמואל אמר שבע שנים רעב, ואחר שזה היה בסוף ימי דוד באר עזרא שלא היה אפשר שיהיה רק ג' שנים, כי בתוך כך מת ושלמה היתה לו הבטחה שיהיה שלום ושקט בימיו

נספה. כי שם אמר נוסך לפני צריך והוא רודפך, באר שפי' שישיג אותך בחרבו, לא רדיפה לבד. ומ"ש שם שלשה ימים דבר, פי' שלא יהיה כדבר הרגיל, רק חרב ה' ומלאך משחית חוץ מדרך הטבע:

אם שלש שנים רעב. ובספר שמואל כתוב אם שבע שנים רעב ולא אשער איך יותר זה הספק אם לא בשנאמר שספרה זאת הנבואה כן בספר דברי הימים למלך דוד וספרה לפי מה שהוא בספר שמואל: