דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ב׳ · ו׳

ובני זרח זמרי. הוא זבדי הנזכר ביהושע (ז, א). ויתכן שהי"ל שתי שמות, ואחר ששם זבדי נזכר ביהושע לגנאי שינו שמו בספר היחוס שממנו העתיק עזרא את דבריו וקראוהו זמרי, וכן איתן והימן היו בני זרח. ואמר כולם חמשה, שלא היה לו יותר כנ"ל. ובמלכים (א' ה, יא) ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן האזרחי וכלכל ודרדע בני מחול, הם היו בימי שלמה ושם אביהם היה מחול שקרא לארבעת בניו בשם בני זרח, והם היו חכמים גדולים, עז"א ששלמה היה חכם יותר מהם. ולדעת חז"ל שבני זרח התנבאו במצרים, י"ל שכיון על בני זרח עצמם שהיו נביאים וחכמים. אמנם המזמורים להימן האזרחי ולאיתן האזרחי (תהלות פח - פט) א"א ליחס אל כל אלה, שמבואר מענינם שהמשוררים מיסדי המזמור היו אחר החורבן וביטול מלכות בית דוד, והם היו אחרים מבני קרח בגלות בבל שהיה שמם גם כן כן, ואיתן והימן שנזכר לקמן בין המשוררים הם היו אחרים, שמבואר (לקמן ו) שלא היו בני איש אחד:

זמרי. הוא כרמי שקרא אח"ז והיו לו שני שמות: