דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ב׳ · נ״ד

בית לחם. אנשי בית לחם היו מבניו וגם אנשי נטופה:

עטרות וכו׳. הם שמות מקומות או משפחות:

בני שלמא. בן השני של כלב, היו בני בית לחם, כמה שכתוב שלמא אבי בית לחם

(ובני) נטופתי. עיר ביהודה (שמואל ב' כג, כח)

(ובני) עטרות בית יואב. (שם עיר, כי היו כמה ערים ששמם עטרות ונבדלים בכינויים, עטרות אדר, עטרות בית יואב)

(ובני) חצי המנחתי הצרעי. חצי אנשי עיר מנחת שישבו שם בני צרעה, כי חצי האחר היה מבני שובל (כנ"ל נב). (ומלת בני שבראש הפסוק נמשך חמשה פעמים, ומוסב על כל השמות שבכתוב). ולדעת הרד"ק שצרעה ואשתאל הנזכר בשופטים היו מנחלת יהודה, ומ"ש (שופטים יג, כה) ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן שבני דן חנו שם בלכתם לצבא על ליש כמ"ש (שופטים יח, יב) על כן קראו למקום ההוא מחנה דן הנה אחר קרית יערים, יל"פ שע"ש זה נקראו מקומות אלה בשם מנוחות, מלשון נחה וחנה, ששם נחו וחנו בני דן, וחצי המנוחות שלצד אשתאל יצאו אנשיהם מראיה בן שובל, כמ"ש ומשפחת קרית יערים מאלה יצאו הצרעתי ואשתאלי. ומפרש שמבני שלמא יצא חצי המנוחות שלצד צרעה, ועז"א וחצי המנחת הצרעי, שהגם שייחס (לקמן ד, ב) משפחות הצרעתי לראיה בן שובל, היושבים במנוחות של דן שלצד צרעה היו בני שלמא:

בני שלמא. שהיה אבי בית לחם הם בית לחם וממנו יצאו אלו המשפחות נטופתי ועטרות בית יואב וחצי המנחתי והצרעי והנה שם חצי המנחתי דומה קצת לשם חצי המנוחות: