וְלֹא־הָיָ֧ה לְשֵׁשָׁ֛ן בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנ֑וֹת וּלְשֵׁשָׁ֛ן עֶ֥בֶד מִצְרִ֖י וּשְׁמ֥וֹ יַרְחָֽע׃

ולא היה לששן בנים. כי בנו אחלי מת בחייו ולא השאיר זרע:

ולא היה לששן בנים. ר"ל בעת שנתן בתו לירחע, כי אח"כ היה לו בנים כמ"ש פסוק ל"א ובני ששן אחלי

עבד מצרי. כי מה שנתנה לעבדו לא היה חטא שממילא נשתחרר, כדין שאם נתן לעבדו בת חורין יצא לחירות, וכבר אמרו (פסחים קיג א) בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה, רק שהיה מצרי ואסור לבא בקהל:

ולא היה לששן בנים כי אם בנות. ידמה שמה שאמר ובני ששן אחלי היה שם בת היתה לו ואמר ובני על אחד במספר כמו שאמר ובני דן חושים: