דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ב׳ · ג׳

בְּנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ וְשֵׁלָ֔ה שְׁלוֹשָׁה֙ נ֣וֹלַד ל֔וֹ מִבַּת־שׁ֖וּעַ הַֽכְּנַעֲנִ֑ית וַיְהִ֞י עֵ֣ר ׀ בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֗ה רַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה וַיְמִיתֵֽהוּ׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בני יהודה. לכבוד דוד מייחס את שבט יהודה בראשונה:

רע בעיני ה׳. כי חטא לו ולזה המיתו עד לא השלים ימיו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

שלושה נולד לו. (תחת נולדו בל"ר), ר"ל שכל אחד נולד ביחוד ולא היו תאומים, כי לפי החשבון בסדר עולם הולידו כ"א בהיותם בני שמונה שנים, וה"א שנולדו תאומים

הכנענית. מבואר שמ"ש (בראשית לח, ב) בת איש כנעני אין פירושו תגר רק כנעני ממש (וצ"ל שהמדרש (ב"ר פה, ד) דורש כנעני תגר ממה שלא אמר שם תמר הכנענית). ולא הזכיר מעשה אונן, שהוא עשה זה מפני שידע כי לא לו יהיה הזרע, אבל ער היה כונתו רק רע. והאמת שדרך הספר שלא לכתוב כל פרטי הדברים כמ"ש בכ"מ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'. קצר המאמר ולא זכר מות אונן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל