וַיַּ֥ךְ דָּוִ֛יד אֶת־הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶלֶךְ־צוֹבָ֖ה חֲמָ֑תָה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהַצִּ֥יב יָד֖וֹ בִּֽנְהַר־פְּרָֽת׃

חמתה. הכהו בעיר חמת:

להציב ידו. להציב מקומו לאחור להרחיב גבול ארצו:

ויך. בזה גלה חדשות במה שהוסיף מלת חמתה, מזה מבואר שמלך צובה הלך אז למלחמה על חמת ללחום על תועי מלך חמת, שלכן שלח תועי מלך חמת מתנות לדוד בעבור זה, ושלכן אמר (בפסוק י) כי איש מלחמות תועי היה הדרעזר, כי יצא אז ללחום עם תועי, והטעם שהכה דוד אותו מפרש מפני שהלך להציב ידו בנהר פרת, שאם היה כובש את חמת היה לו יד וכח בנהר פרת שהוא מגבול א"י. ושם (ג) כתיב להשיב ידו, היינו שמן חמת היה משיב פניו לנהר פרת להתקרב אל א"י, ופירש עזרא להציב ידו: