בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּ֘כְתִּי֮ בְּכׇל־יִשְׂרָאֵל֒ הֲדָבָ֣ר דִּבַּ֗רְתִּי אֶת־אַחַד֙ שֹׁפְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֛יתִי לִרְע֥וֹת אֶת־עַמִּ֖י לֵאמֹ֑ר לָ֛מָּה לֹא־בְנִיתֶ֥ם לִ֖י בֵּ֥ית אֲרָזִֽים׃

בכל אשר וכו׳. בכל המקומות אשר התהלכתי וכו׳ וכי דברתי אל אח׳ מהשופטים אשר צויתיו לרעות את עמי וכו׳ וכאומר הנה מזה תדע שבנין הבית שמורה היא למי שיבנהו ואין כולם ראויים לה ולזה לא צויתי עליה מאז:

אחד שופטי ישראל. זה פי' מש"ש (ז) את אחד שבטי ישראל, מלשון שבט מושלים (ישעיה יד, ה):