וּמִי֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁר֩ הָלַ֨ךְ הָאֱלֹהִ֜ים לִפְדּ֧וֹת ל֣וֹ עָ֗ם לָשׂ֤וּם לְךָ֙ שֵׁ֚ם גְּדֻלּ֣וֹת וְנֹרָא֔וֹת לְגָרֵ֗שׁ מִפְּנֵ֧י עַמְּךָ֛ אֲשֶׁר־פָּדִ֥יתָ מִמִּצְרַ֖יִם גּוֹיִֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ומי כעמך. ר״ל הואיל ואין זולתך אם כן מי ומי מעובדי כוכבים מאושר ומשובח כעמך ישראל אשר המה גוי מיוחד בארץ:
לפדות לו עם. לפדות ממצרים להיות לו לעם:
לשום לך וכו׳. לפרסם את שמך בעולם:
גוים. מוסב על לגרש ר״ל הוצאתם לגרש מפניהם העמים אשר בארץ כנען:
אשר הלך האלהים. ושם (כג) אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם, ופי' רש"י שהלכו שלוחיו שהם משה ואהרן, ועזרא פירש שם זה קדש, ובא בלשון רבים לכבוד כנודע, ושכבר היו לו לעם טרם שפדאם, כמו שקראם בשם עמי גם לפני יצ"מ
לשום לך שם. ושם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונוראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו, והכתוב שם מוקשה מאד, ופירש עזרא שהוא בא במאמרים מקבילים, וכך סדרו, לעשות לו שם הגדולה ונוראות ולעשות לכם לארצך. (לעשות) מפני עמך אשר פדית ממצרים לגוים ואלהיו. בענין שמ"ש הגדולה ונוראות, עונה על לשום לו שם, ומלת לארצך עונה על לעשות לכם, ומלת לעשות נמשך לשתים (ופי' לעשות נקמה), וכן הלמ"ד של לארצך נמשך על גוים, וע"כ שינה הלשון לגרש מפני עמך:
