מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18לאב. כמו אב המייסר את בנו בשבט ואל המיתו בל ישא נפשו:
וחסדו. לא אסיר חסדי ממנו למאס בו כאשר הסירותי חסדי מעם שאול אשר היה מלך לפניך:
אֲנִי֙ אֶֽהְיֶה־לּ֣וֹ לְאָ֔ב וְה֖וּא יִֽהְיֶה־לִּ֣י לְבֵ֑ן וְחַסְדִּי֙ לֹא־אָסִ֣יר מֵעִמּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר הֲסִיר֔וֹתִי מֵאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה לְפָנֶֽיךָ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לאב. כמו אב המייסר את בנו בשבט ואל המיתו בל ישא נפשו:
וחסדו. לא אסיר חסדי ממנו למאס בו כאשר הסירותי חסדי מעם שאול אשר היה מלך לפניך:
לבן. שם (יד) הוסיף אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים, ועזרא השמיט זה אחר שאח"כ גרמו העונות ששבתה המלוכה ואת עיני צדקיהו עור כמו שקונן ע"ז המשורר (תהלות סי' פט)
כאשר הסירותי. ושם (טו) כאשר הסירותי מעם שאול אשר הסירותי מלפניך, שמשמע שהסיר החסד משאול באשר מצא את דוד יותר ראוי לחסד זה, ועזרא שהיה מגמתו לומר ששאול לא היה ראוי עוד למלוכה (כמ"ש למעלה י, יג), תקן הדבר שהוסר החסד משאול בעבור חטאיו: