מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18ומלואו. הבריות הממלאים אותו:
יִרְעַ֤ם הַיָּם֙ וּמְלוֹא֔וֹ יַעֲלֹ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־בּֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ומלואו. הבריות הממלאים אותו:
ירעם. מל׳ רעם ורעש:
יעלוץ. ענין שמחה כמו יעלוז ויעלוס כי זסשר״ץ מתחלף:
הים. ואמר על צד המשל כי גם הים ומלואו והם הבריאות אשר בו שנבראו לעבודת האדם ועשבי השדה ועצי היער כלם ישמחו ויריעו כלם לשבח ה' יתברך כאשר יבא לשפוט הארץ ולהראות לגוים נפלאותיו וגבורותיו כי אז יכירוהו כלם והנה חתם דוד המאמר ואמר (לד) הודו לה'. כי הוא טוב ולא יושפעו ממנו כי אם טובות והרעות כשיושפעו ממנו הנה זה במקרה ויהיה השפע ממנו מצד מה שהם טובות. והנה חסדו הוא נמשך לעולם. ר"ל מה שיטיב על צד ההשגחה כמו שזכרנו מענין ברית האבות וגם מה שהשגיח על צד ההשגחה הכוללת ימצא בו חסד תמידי לא ישוער: