דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ט״ו · כ״ט

וַיְהִ֗י אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהֹוָ֔ה בָּ֖א עַד־עִ֣יר דָּוִ֑יד וּמִיכַ֨ל בַּת־שָׁא֜וּל נִשְׁקְפָ֣ה ׀ בְּעַ֣ד הַחַלּ֗וֹן וַתֵּ֨רֶא אֶת־הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִיד֙ מְרַקֵּ֣ד וּמְשַׂחֵ֔ק וַתִּ֥בֶז ל֖וֹ בְּלִבָּֽהּ׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ארון ברית. הארון שמונחים בו הלוחות הנתונים בברית:

ותבז. בזתה אותו בלבה בחשבה שאין מהראוי למלך להקל בכבודו כ״כ ועם שהוא לכבוד ארון ה׳:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

נשקפה. ענין ראיה והבטה:

בעד החלון. דרך החלון:

מרקד. ענין דלוג וקפיצה של שמחה:

ומשחק. ענין שמחה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויהי. זה נאמר גם בשמואל, ושם (טז) כתיב בא עיר דוד, ועזרא פי' עד עיר דוד, שראתה מרחוק ותבז בלבה. ושם כתיב מפזז ומכרכר, ופירש עזרא מרקד ומשחק:

מקור: ספריא · נחלת הכלל