דִּבְרֵי הַיָּמִים א׳ ט״ו · כ״ד

וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י וּ֠זְכַרְיָ֠הוּ וּבְנָיָ֤הוּ וֶאֱלִיעֶ֙זֶר֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים (מחצצרים) [מַחְצְרִים֙] בַּחֲצֹ֣צְר֔וֹת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְעֹבֵ֤ד אֱדֹם֙ וִֽיחִיָּ֔ה שֹׁעֲרִ֖ים לָאָרֽוֹן׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

מחצרים. היו מנגנים בחצוצרות ולתוספת ביאור אמר בחצוצרות וכן ותשרש שרשיה (תהלים ע׳):

ועבד אדם. אולי הוא הוא אחר ולא זהו האמור למעלה:

שערים לארון. גם המה היו מאז שוערים ושבו עתה להיות משוררים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

הכהני'. היו מחצצדים בחצוצרות וזה היה מהשלמת השמחה והנה התקיעה בחצוצרות לא תהיה כי אם על ידי הכהנים כמו שנתבאר בתודה ואולם השיר בכלי זמר ובפה יהיה על יד הלוים:

ועובד אדום ויהיה שוערים לארון. ר"ל כי בעת היות הארון בבית עובד אדום היו אלו שוערים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל