וּכְנַנְיָ֥הוּ שַֽׂר־הַלְוִיִּ֖ם בְּמַשָּׂ֑א יָסֹר֙ בַּמַּשָּׂ֔א כִּ֥י מֵבִ֖ין הֽוּא׃

במשא. בדבר הרמת הקול:

יסור במשא. היה שר וגדול בענין הרמת הקול וכפל דברו:

כי מבין הוא. בדבר הזה להרים הקול ולהכריע במקום הראוי:

במשא. מל׳ נשיאה והרמה:

יסור. כמו ישור בשי״ן והוא מל׳ שר:

וכנניהו שר הלוים במשא. שהיה השר על הלוים המשוררים בפה, ששיר זה נקרא משא, שהיו נושאים בו דברי תהלות במשל ומליצה

יסור במשא. הוא היה אוסר קשר המשוררים, על פיו ערכו את השיר, על פיו התחילו וסיימו, כי מבין הוא בחכמה זו (כמו (מ"א כ, יד) מי יאסור את המלחמה, שהוא העורך המערכה וקושרה יחד):

וכנניהו שר הלוים במשא. ר"ל הוא היה השר והנגיד בשיר אשר בדבור להודות בו השם יתברך ולהללו והנה היתה סבת היותו שר במשא כי מבין הוא וזה השיר אין ראוי שיאמר כי אם מפי המבינים: