וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔יד כִּֽי־הֱכִינ֧וֹ יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־נִשֵּׂ֤את לְמַ֙עְלָה֙ מַלְכוּת֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}

וחרשי קיר וחרשי עצים. אומנים:

וידע דויד. במה שעם לא ידעו יעבדהו ידע שה׳ הכינו למלך:

בעבור עמו. ר״ל גם ידע אשר בעבור ישראל נשאת מלכותו למעלה ולא תלה הדבר בעצמו:

וידע דוד. ר"ל מזה שנתאספו כל ישראל משיחור מצרים עד לבא חמת ע"פ פקודתו, ידע שהכינו ה' למלך על ישראל (כי תחלה לא באו עדיין כולם להמליכו). וממה ששלח חירם אליו מלאכים, ידע כי נשאת למעלה מלכותו, עד שמלכי גוים יאשרוהו: